החלטה בתיק עפ"ס 31944-03-12

הנשיאה נילי ארד

1.     לפניי ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור גב' יעל רייכמן ומר אילן לוי) במסגרתה נדחתה בקשת המערער כי השופטת תפסול עצמה מהמשך הדיון בהליך (החלטה מיום 3.8.2010 בתיקים מאוחדים עב' 2302/00 ו-עב' 2305/00 אשר נחתמה בנט ביום 13.2.2012; להלן: ההחלטה).

עד שאבוא לגוף הדברים אפנה להשתלשלות העניינים שהביאתנו עד הלום.

תמצית העובדות כעולה מהחומר שבתיק

2.     המערער, עורך דין במקצועו, הועסק כיועץ משפטי במשיב (להלן: הבנק) בתקופה שבין אפריל 1975 עד יולי 1984. על רקע סיום העסקתו של המערער ונוכח מחלוקות בקשר עם תנאי סיום עבודתו, פנו הצדדים להליך בוררות שהסתיים בפסק בוררות מיום 5.5.1986, אשר קיבל תוקף של פסקדין. על פי פסק הבוררות חויב הבנק לשלם למערער פיצויי פיטורים (להלן: פסק הבוררות).

3.     מאז ניתן פסק הבוררות התנהלו הליכים נוספים בין הצדדים בבתי הדין לעבודה ובבתי משפט, שעניינם ביטול פסק הבוררות או תיקונו, וכן הליכי הוצאה לפועל. בתוך כך, ובמסגרת ערעור שהגיש הבנק בבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטת ראש ההוצאה לפועל, הגיעו הצדדים ל הסכם פשרה. במסגרת הסכם הפשרה, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה כל ההליכים שהתקיימו ביניהם עד לאותו מועד, בהתייחס לפסק הבוררות מבוטלים, למעט פסק הבוררות עצמו; וכי הם מסכימים להאריך המועד להגשת בקשות לבית הדין האזורי

4.     לעבודה בירושלים, בעניין אישורו, ביטולו או תיקונו של פסק הבוררות עד ליום 3.11.2000.

5.     ביום 2.11.2000 פנו הבנק והמערער לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. הבנק הגיש בקשה לתיקון פסק הבוררות או לחלופין לביטולו. מנגד הגיש המערער בקשה לביטול פסק הבוררות, השלמתו או תיקונו (להלן: הבקשות).

בקשת המערער למחיקת כתבי טענות המשיב

6.     בד בבד עם הגשת סיכומיו בבית הדין האזורי, הגיש המערער בקשה למחיקה על הסף של כתבי הטענות שהגיש הבנק. זאת, לטענתו, מן הטעם שהבנק נמנע מגילוי מסמכים ושיעורי ריביות, הדרושים כראיות בתיק (להלן: בקשת המחיקה).

7.     לאחר קבלת תגובת הבנק, החליטה השופטת אגסי על דחיית בקשת המחיקה. בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על החלטה זו נדונה ונדחתה לגופה בבית דין זה (החלטת הנשיא אדלר מיום 17.6.2010 בבר"ע 52333-05-10).

הבקשה לפסלות

8.     בתום שמיעת ההוכחות בבקשות ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, הגיש המערער ביום 27.5.2010 בקשה לפסילת השופטת אגסי מלישב בדין, תוך שטען כך: החלטת השופטת לדחות בקשתו למחיקת כתבי טענות הבנק אינה סבירה; החלטת השופטת אינה מתייחסת לטענות שהועלו על ידו, והתנהלותה זו  "עויינת" כלפי המערער ו"סגורה לשכנוע"; בנסיבות אלה קיים "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" באופן המחייב פסילת ראש המותב.

נדחתה בקשת הפסלות

9.     בהחלטה מיום 3.8.2010 דחה בית הדין האזורי את בקשת הפסלות שהגיש המערער וזאת מן הטעמים שלהלן: טענות המערער בבקשתו לגבי התנהלות בית הדין בעניינו "חוטאות לאמת" ו"אינן משקפות את האופן בו פועל בית הדין ביחס למתדיינים לרבות האופן בו פעל והתבטא במקרה דנן ראש המותב כלפי המבקש"; טענותיו של המערער הועלו "לראשונה לאחר שהוגשו הסיכומים בתיק זה הכל במטרה למנוע סיומו של התיק"; אין בסיס לטרוניית המערער על כי בית הדין לא התייחס לכל אחת מטענותיו.

אשר למועד המצאת החלטת הפסלות למערער - עיון בחומר התיק מעלה כי בהחלטת הפסלות צוין כך: "לאחר מתן פסק הדין וסגירת התיק עלה כי החלטה זו לא נחתמה על ידי ראש המותב במערכת הממוחשבת, עקב טעות בשל העובדה שהוקלדה בתיק הנתבע שאינו התיק המוביל, והיא נחתמת היום 13.2.12".

10.            בפסק דין מיום 9.2.2012 נדחו הבקשות שהוגשו על ידי המערער ועל ידי הבנק לביטול פסק הבוררות או לתיקונו. זאת, תוך תיקון "באשר למועד תחילת ביצוע הצמדת סכום הפיצויים" ואישור "הפסק כפי שתוקן". בית הדין האזורי השית על המערער הוצאות משפט בסף 40,000 ש"ח "על אופן ניהול ההליך" (להלן: פסק הדין).

11.            לטענת המערער, החלטת הפסלות התקבלה אצלו ביחד עם פסק הדין ביום 6.3.2012 ומכאן עיתוי הגשת הערעור על החלטת הפסלות.

הערעור על החלטת הפסלות